יום רביעי, 13 באוגוסט 2008

השאלון עם אליען לזובסקי / מאת: סיני גז

- מה את עושה בימים אלה ?
כותבת ועורכת ב"מעריב", עומלת על הפרוייקט הדוקומנטרי החדש והמרגש שלי, מפתחת סדרה עם רותם אבוהב ושחר סגל, מחלטרת כדיאלוגיסטית בשלל סדרות הטלוויזיה שמוקרנות כרגע על המסך – מ"עד החתונה", דרך "דני הוליווד" וכלה ב"השיר שלנו" - ועד שהשאלון הזה יעלה ברשת בטח יכנסו עוד כמה דברים, אז אין לדעת.

- מה מעורר בך השראה ?
מוסיקה, ארצות אחרות, התבוננות בסיטואציות אנושיות שמתרחשות מסביבי, ריחות, כותבים שאני מקנאה בהם, החברות שלי.
- מהו הצליל האהוב עלייך ?
פיהוק של כלב.
- מהו האירוע שהשפיע עלייך יותר מכל ?
לפני שלוש שנים כמעט נהרגתי במפולת סלעים שהתמוטטה על הג'יפ בו נסעתי בעמק ספיטי בהודו. זו היתה הקרבה המוחשית ביותר שלי למוות. זה לא שגיליתי מאז את טעם החיים, אבל אפשר לומר שהשלמתי מאז עם אלוהים ועם הקלפים שהוא חילק לי, והחלטתי לעשות כמיטב יכולתי כדי לשמוח בהם ולנצח איתם.

- אם היית קוראת מחשבות, את מחשבותיו של מי היית רוצה לקרוא ?
את המחשבות של מי שיקרא את התשובות שלי על השאלון הזה.

- אם יכולת לשוטט בזמן, באיזו תקופה היית רוצה לבקר ?
כיוון שכמו כל סאקרית של רומנטיקה מצוייצת, גם אני התאהבתי ב"גאווה ודעה קדומה" ולהבדיל ב"נשים קטנות", תמיד חלמתי לגדול בתקופות האלו, להסתובב במסיבות חברה כשאני עטויה בשמלות טפטה וכסיות לבנות ארוכות, ולרקוד ריקודים טיפשיים עם איזה מיסטר דארסי קודר וסקסי. מצד שני, כיוון שאני ממש לא אליזבת או ג'ו ונוטה לטנף כל בגד שאני לובשת ולדרוך על כל מי שאני רוקדת איתו, אין לי ספק שהייתי אומללה להפליא. אז אני מעדיפה להגיד, משום מה, שאת תקופת העלייה הראשונה והשנייה. פלצני ככל שזה יישמע, לפעמים אני קצת מתגעגעת לאידיאלים. לרעיון גדול ומלא להט ואמונה תמימים, שמניעים את החיים מעבר ל"אני" הקטן והמרוכז בעצמו. במיוחד כיוון שאני שוגה הרבה מאוד פעמים בריכוז עצמי דוחה למדי.

- עם מי היית רוצה לעבוד ? ולמה דווקא איתו ?
עם דייוויד צ'ייס, יוצר הסופראנוס, כי הוא האדם הכי חכם, חם, חומל, מצחיק, עמוק, בשל ומורכב שנתקלתי ביצירה שלו אי פעם. וגם עם בילי וויילדר, שפרט להיותו גאון נראה כמו אדם מקסים, ועם היצ'קוק, שהאובססיביות והרשעות שלו היו מן הסתם גורמות לי לרצות להתאבד, אבל לא אכפת לי. וגם עם ניק הורנבי לא הייתי מתנגדת.

- מה מוציא אותך מדעתך ?
תקלות תמוהות במחשב; לעמוד בתור עצום בביקורת דרכונים בנתב"ג אחרי 17 שעות טיסה; כשהבוהן שלי נתקלת בקצה של השולחן; כשביטוח לאומי דורש ממני לשלם קנס שכבר שילמתי; החמדנות והקמצנות של בעלי הדירות בתל אביב וההשתלטות של התיירים הצרפתיים ובעלי ההון עליה; גברים שמשתינים באמצע הרחוב, בדרך כלל בכניסה לבית שלך.

- מה מצחיק אותך ?
סיטואציות סלפסטיקיות מהחיים – אנשים שמפספסים מדרגה, נתקלים בדלתות זכוכית, מעיפים בטעות כוסות משולחנות – למרות שבסרטים זה הרבה פחות מצחיק אותי; דנה ספקטור; הומור פנימי בין חברים ובני משפחה; יהורם גאון.

- מה הדבר המטורף ביותר שעשית ?
גרם שלם של קוקאין, אותו צרכתי לבד תוך שעתיים. זו היתה הפעם הראשונה והאחרונה שהתנסיתי בסם השטני הזה.

- לו היו ניתנות לך שלוש משאלות מה הן היו ?
בריאות לי ולכל אהוביי, שמחת חיים, הגשמה עצמית, שלווה (אז חרגתי באחת, תתבעו אותי)

- מה מביך אותך ?
אנשים נערצים הנתפסים ברגעי קלקלתם העלובים ביותר; הרגע שבו מגיע החשבון בדייטים; להתפשט מול רופא ו/או קוסמטיקאית; אנשים שבוחנים אותי מכף רגל ועד ראש ומנסים לבדוק האם אני עומדת על ארגז תפוזים או שאני באמת כזאת גבוהה.

- איזה משפט שינה את חייך ?
משפטים לא משנים חיים. הם נחרתים בך וגורמים לגלגלי שיניים נפשיים שהיו תקועים במשך שנים להתקדם מעט קדימה. אין גם משפט אחד, שיכול לקטוף את התואר הנכבד הזה. יש תמיד כמה כאלו. כמו, למשל, "אי אפשר להבין ביום ראשון את מה שצריך להבין ביום שלישי" – שעוסק בתובנות שאת יכולה להכיל רק בשלב שהגיע זמנך להכיל אותן ולא דקה אחת לפני כן; או המשפט שאמרה לי חברתי דנה ספקטור, ושנאמר לה על ידי אביה, "האויב של הטוב הוא הטוב ביותר", ושמדבר על החיפוש הנורא אחרי המושלם, כשבדרך מתפספסים החיים האמיתיים.

- מה הדבר המטופש ביותר שעשית ?
נסעתי לנופש ביוון עם חברה בגיל 27 והברחנו מהארץ עשרה ג'וינטים כדי שנוכל לעשן אותם במהלך החופשה על החוף. זה היה אידיוטי בצורה מפוארת, כי אם היינו נתפסות לא היה נופש אבל בהחלט היה מעצר ותיק פלילי, והמדהים יותר הוא שהצלחנו. היום לא הייתי עושה את זה. אגב, למרות שמהשאלון הזה אני מצטיירת כמסטולית לפחות כמו איימי וויינהאוס, אני רוצה להגיד להגנתי שהיסטוריית הסמים שלי היא הרבה יותר דלה ממה שאתם חושבים.

- איך היית משפרת את העולם ?
הייתי מבטלת את כל הבחורות עם התספורות הא-סימטריות או לפחות מיישרת להן את השיער כשהן ישנות.

- מהי החולשה הכי גדולה שלך ?
לחם, אנשים מבוגרים, שירים של נעמי שמר, סשה ארגוב ויעקב רוטבליט, נעליים במידה 43 (המידה שלי, מן הסתם), תוכניות בבי.בי.סי פריים על שווקי עתיקות, דיאט קולה

- איפה תהיי עוד 10 שנים ?
פעם נורא רציתי לדעת, היום כבר לא. החיים קורים עכשיו. שהעתיד יישאר בעתיד.

- נסחי שאלה שהיית מעוניינת לשאול את עצמך ועני עליה
מה את יותר מהכל?
מספרת סיפורים.

- מי היית רוצה שיענה על השאלון הזה ?
כל האנשים שהייתי רוצה לעבוד איתם + גבריאל גרסיה מרקס, קלינט איסטווד, בשביס זינגר, עלי מוהר ז"ל, דורון גלעזר, רותי יובל, אברהם הפנר, איתן גרין, אסף ציפור, אורלי וילנאי, נועה רבין-רוטמן
אסוציאציות

-אהבה - סוד
-אלוהים – רחום וחנון
-מוות – חלק אינטגרלי מהחיים
-כתיבה – לדבר עם עצמי
-טלויזיה – לא רואה
-משפחה – הביתה
-פוליטיקה - זחיחות
-בית – חלקת אלוהים קטנה
-סקס, סמים ורוקנ'רול - פאתטי
-ילדות - מאבק
-אינטרנט – כלי
-ישראל - שלי
-רייטינג - מולך
-אליען לזובסקי – איזה מן שם זה, רבאק?

אליען לזובסקי היא עיתונאית במעריב.
צילום: רונן פדידה

4 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

אוקיי. גם נחמדה וגם אינטליגנטית, תתבעי אותי..

אנונימי אמר/ה...

מי שקרא את השתלחותה חסרת הרחמים של הלזובסקי הזאת בגברים באתרי היכרויות באינטרנט כפי שפורסמה במעריב בסוף השבוע הקודם יכול להתרשם שמדובר בבחורה שונאת את עצמה ומשליכה את חוסר שביעות הרצון שלה מעצמה על המין הגברי.אם מוסיפים לכך את עברה האנורקטי שאותו היא עצמה חשפה מבינים שי כאן עסק עם מישהי לא יציבה במיוחד.

אנונימי אמר/ה...

מי שקרא את השתלחותה חסרת הרחמים של הלזובסקי הזאת בגברים באתרי היכרויות באינטרנט כפי שפורסמה במעריב בסוף השבוע הקודם יכול להתרשם שמדובר בבחורה ששונאת את עצמה ומשליכה את חוסר שביעות הרצון שלה מעצמה על המין הגברי.אם מוסיפים לכך את עברה האנורקטי שאותו היא עצמה חשפה מבינים שיש כאן עסק עם מישהי לא יציבה במיוחד.

אנונימי אמר/ה...

את גאון יצירתי..
לימדו אותי שציניות היא תכונה שלילית..
אצלך זה פשוט מצחיק (הושפעתי מהכתבה "ישנן בנות" בעיתון סופ"ש של מעריב).
ניסיתי למצוא את עצמי בין קטגוריית הבנות..פיספסתי..
את מעולה! תמשיכי!