- מה את עושה בימים אלה ?משתתפת במרוץ הבלהות לאיתור דירה להשכיר, באזור גוש דן או הרצלייה. השכנים לא חייבים להיות נאים, אגב. עובדת בשלוש המשרות הקבועות בחיי, הסדר לא קובע; מנהלת תוכן גולשים בnrg מעריב, וגם כותבת באתר, אמא ליונתן בן השש וניצן בת השנתיים, בת זוג לא' וכותבת, בלוג ברשימות, בלוג בדה מרקר קפה, וגם סיפורים קצרים ושירה. הסיפור המודפס הראשון שלי ראה אור לאחרונה בכתב העת "מסמרים".
- מה מעורר בך השראה ?
1. השגרה האוטומטית והקבועה שמופרעת פתאום על ידי מילה, יופי חריג או כיעור מחריד.
2. הצל הארוך של בני שמשיג אותי ביום קיץ כבשני על המדרכות ברמת אביב.
3. המכניזם המצחיק של בני האדם, השפה המאולצת שלהם, היעדר כל סימן של מודעות למגוחכות מעשיהם הנלוזים.
- מהו הצליל האהוב עלייך ?
אני מסתכנת בלצאת בנאלית, אבל זו האמת שלי: צליל צחוקם של ילדיי, הצחוק שמספר לי שהם חווים אושר טהור, ועדיף בזכותי.
- מהו האירוע התרבותי שהשפיע עלייך יותר מכל?
1. הספרייה הציבורית במושב בורגתא, בו נולדתי וגדלתי, שדרכה הגעתי די מהר לספרים שאני באמת רוצה לקרוא, ולא לאלו המומלצים פדגוגית. במיוחד זוכרת את "מלון ניו המפשייר" של ג'ון אירווינג ו"העולם לפי גארפ" שלו, לדעתי שמתי עליהם יד כבר בגיל 9-10.
2. הרגע המופלא והמכונן שבו שמעתי מתוך חצי נמנום לראשונה את Velvet Underground במקרה לגמרי, בתוכנית רדיו ברשת גימל, עם השיר All tomorrows parties. השירה של ניקו, המילים האלו שעורגות למקום אחר, זוהר יותר, מרגש יותר, והמוזיקה הסמיכה שעשו חבריה ללהקה, פתחו לי שער למוזיקה שאני שומעת עד היום.
- אם היית קוראת מחשבות את מחשבותיו של מי היית רוצה לקרוא ?
של בני הבכור, אבל זה משום שאני נוטה להיות אמא סימביוטית, ואסור שזה יקרה.
- אם יכולת לשוטט בזמן, באיזו תקופה היית רוצה לבקר ?
לשנה בה נולדתי, 1969, ולבקר בסן פרנסיסקו, בגריניץ' ויליג' בניו יורק, בהופעתה האחרונה של הביטלס הנערכת על גג בניין חברת התקליטים "Apple", לעבור לבקר במיטת השלום של ג'ון ויוקו (בלי מגע גופני), ולמרות שאני איסטניסית – לוודסטוק.
- מהו האלבום או השיר שהשפיע עלייך יותר מכל ?
אחרי השיר שהזכרתי של מחתרת הקטיפה, שיר של הסמית'ס, Last night I dreamed that somebody loved me, ששמעתי במקרה בשירות הצבאי, באמצעות רדיו ישן, שודר בגלי צה"ל. כל מה ששידרה מיכל ניב בהפסקת עשר, ובשנים האחרונות האלבום של להקת Wilco, שנקרא Yankee hotel foxtrot, בעקבותיו ובעקבות האלבומים הבאים שלהם טסתי במיוחד לראותם בברצלונה.
- עם איזה אמן (חי/מת) היית רוצה לעבוד ? ולמה דווקא איתו ?
דוד פולונסקי, מאייר. העבודה שהוא עשה לאתגר קרת ושירה גפן ב"לילה בלי ירח", מופתית. הייתי מאוד רוצה לכתוב שירים לגלעד כהנא, אבל הוא מסתדר לבד, ולרונה קינן, שגם היא, ברוך השם.
- מה מוציא אותך מדעתך ?
אפרופו פסקת הפתיחה: גרידיות, שקרים, והכי הכי: אטימות לזולת.
- מה מצחיק אותך ?
בן הזוג שלי טוען שחוש ההומור שלי התקלקל מתישהו בלידה. ובכל זאת, הוא קיים, מתחבא אבל קיים. דרור פויר למשל מצחיק אותי הרבה.
- מה הדבר המטורף ביותר שעשית ?
היו כמה, היום, ממעמדי הבורגני והזהיר, קשה לי להאמין שעשיתי אותם. בגיל שמונה עשרה עבדתי כמחלקת פלייארים במנהטן ניו יורק, והגעתי בטעות לברונקס. קבוצה של ילדים לא מתוקים בכלל, כבני 12 הקיפה אותי, וסגרה עלי במעגל. המנהיג שלהם זרק על ראשי מעיל והם צחקו והתקרבו בצורה מאיימת. הסרתי את המעיל בחדות, עמדתי מולו, הסתכלתי לו בעיניים ואמרתי, Fuck off nigger. הם צחקו נורא ואז הסתלקו. כנראה לא האמינו שיכולה להיות בחורה כל כך טיפשה (וגזענית אז) בפלנטה הזו.
2. קצת אחרת: הייתי בת 17, הרב מאיר כהנא הגיע לסיור בעיר נתניה הסמוכה, והתקבל בהערצה גדולה. התקרבתי אליו ואל מעריציו ואמרתי לו במילים קשות מה אני חושבת עליו, נדמה לי שאמרתי לו שהוא חתיכת פאשיסט, וקיבלתי ממנו יריקה.
- לו היו ניתנות לך שלוש משאלות מה הן היו ?
1. בריאות שלמה לכל משפחתי וחבריי ואריכות ימים.
2. להיכנס למשרד האוצר, להעיף את כל הפקידים ולהחליט עם האנשים הטובים ממרכז אדווה על סדר עדיפויות חדש.
3. להוציא את הספר שאני עובדת עליו כמה שנים, אבל באופן שאני אוהבת.
- מה מביך אותך ?
צר לי, אמא שלי. הילדים שלי יגידו את זה גם עלי. מביכים אותי גם טקסטים מסוימים בדה מרקר קפה, אבל זה בקטנה.
- מהו המשפט ששינה את חייך ?
"את חיה בשחור לבן, את צריכה להתחיל להתאהב באפור, האפור הוא טוב, הוא בריא". הפסיכולוג שלי, אמנון בן צבי, ז"ל, 1999.
- מה הדבר המטופש ביותר שעשית ?
אין לך מקום בבלוג או ברשת כולה. אבל בשנים האחרונות אני מתקנת את המאזן.
- איך היית משפרת את העולם ?
מציידת את כל הבריות באינטרנט 24 שעות ביממה, ואיי פוד עם המוזיקה שהם באמת צריכים לשמוע.
- מהי החולשה הכי גדולה שלך ?
קניות, בעיקר בגדים.
- איפה תהיי עוד 10 שנים ?
אחרי שלושה ספרים לפחות, ובטח במקצוע שעדיין לא קיים.
- נסחי שאלה שהיית מעוניינת לשאול את עצמך ועני עליה
מה הדבר המשעשע ביותר שלא יודעים עלייך?
לפני שמיכל דליות נבחרה להיות סופר נני, חברת ההפקה חיפשה מועמדות והזמינה אותי. לאודישנים. אותי! אני חושבת שצחקתי שנה.
- מי היית רוצה שיענה על השאלון הזה ?
אורלי קסטל בלום.
ריקי כהן היא מנהלת תוכן גולשים בnrg וכותבת באתר. מפעילה את הבלוג "קורות האם האובדת"
צילום: יוסי נחמיאס
צילום: יוסי נחמיאס
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה